תחזוקה פסיבית
בניגוד למרבית המכשירים שאנו מחזיקים בבתינו לפסנתר כמכשיר יש שתי תכונות שמייחדות אותו משאר המוצרים הביתיים : היותו מצויד בטכנולוגיה מאד מיושנת, ויחד עם זאת אורך חיים גדול בהרבה מכל מכשיר ביתי אחר, כדי שמכשיר כה מיושן יזכה לאריכות חיים באיכות חיים, הוא זקוק לשיתוף פעולה מתמיד ולאורך שנים מצד בעליו ומשתמשיו. שיתוף פעולה שכזה מחייב להבין את צרכיו הייחודיים של הפסנתר על-מנת שניתן יהיה לפעול על פיהם.

ולפני כל דבר אחר רצוי מאד שמי שייבחרו על-ידיכם להוביל פסנתר לביתכם יהיו לא רק אנשים חזקים, אלא גם אנשים מנוסים בהובלת פסנתרים, שכן הובלה לא מקצועית, במיוחד אם היא מסובכת , עלולה לגרום לנזקים חיצוניים ואף פנימיים.

לאחר שהפסנתר מגיע לביתכם מומלץ למקמו במקום מתאים : לא על קיר חיצוני, לא במקום שחושף אותו לקרינת שמש ישירה, לא ליד קיר שיש בו צנרת מים, לא בקרבת מזגן (גם לא מתחת למזגנים שעלולים בזמן תקלה לדלוף מים מתוכם) ולא בקרבת תנור חמום. לא תמיד ניתן למצוא מקום בבית שיענה על כל הדרישות, אך ככל שהמיקום יענה על יותר דרישות, כן ייטב.

לאחר שהפסנתר מוקם כהלכה, יש להקפיד על מספר כללים נוספים ברורים והגיוניים: לא להניח עליו כלי קבול למים או עציצים כדי לא לגרום ולו בעקיפין לאפשרות של דליפת נוזלים פנימה ושלא ישארו סימנים עגולים של כוסות על המכסים שלא יהיה ניתן להסירם, לא להביא לקרבת הפסנתר אוכל ושתיה שכן פירורי מזון אם יחדרו בין הקלידים עלולים לגרום למשיכת נמלים ויצורים אחרים, כאשר פסנתרים נמצאים במקומות יבשים במיוחד מומלץ להכניס לתוך הפסנתר כלי קבול למים ולהקפיד על מילויו מחדש בעת הצורך, וכאשר הם נמצאים במקומות לחים במיוחד רצוי לנקוט בפעולות להקטנת הלחות (ניתן להשיג מכשיר אלקטרוני המסייע בכך). כאשר פסנתרים נמצאים במצב של חוסר שימוש זמן רב יש להכניס לתוכם חומרים כגון נפטלין ופלפל שחור כדי למגנם נגד עש, וכמו כן כדאי לעקוב בראיה ובשמיעה על מנת לוודא שלא מתפתחות מושבות של תולעי עץ על העץ החיצוני.

ולבסוף יש לזכור שנגינה ולו לדקות ספורות ליום היא אחד מאמצעי המיגון הטובים ביותר מפגעי עש ולחות, וגם נותנת למנגן אפשרות להתריע בזמן על בעיות בתחילת התהוותן.

תחזוקה אקטיבית
פעולת התחזוקה השכיחה ביותר היא הכוון. בראש וראשונה כיוון הוא פעולה שנועדה ליצור מצב שכל מיתר יפיק צליל בתדר הנכון שלו.
לאחר ביצוע כיוון ועוד מספר פעולות משלימות, יישמע כל פסנתר במיטבו. חשוב לדעת שמספר גורמים כגון שינויי טמפרטורת ולחות, נגינה אגרסיבית ורבת שעות כל יום, הזזת הפסנתר ועוד יוצרים מצב שזמן היותו של פסנתר מכוון די קצר, עד כדי – כך שהפסנתרים הטובים בעולם שנמצאים באולמות קונצרטים מכוונים לפני כל אירוע מחדש (גם מידי יום). על פי ההיגיון הזה פסנתרים ביתיים שנחותים ברמתם במידה ממשמעותית מרמתם של פסנתרי הכנף היוקרתיים שבאולמות קונצרטים זקוקים גם הם לכיוון בתכיפות מירבית. אין צורך להיכנס לפאניקה מיותרת שכן בתנאי בית ישנן לא מעט נסיבות מקלות, שמאפשרות לפתוח רווחי זמן גדולים בין כיוונים.

ובכל זאת השאלה הנשאלת בהקשר הזה היא כל כמה זמן יש לשוב ולכוון את הפסנתר מחדש? ובכן התשובה אינה אחידה ומשתנה בהתאם לנסיבות. בכל הקשור לדיוק שבצליל ניתן להשאיר את ההחלטה בידי המנגן הבכיר על אותו פסנתר, כאשר נגנים מקצועיים ידרשו כיוון מחדש ברווחי זמן קצרים יחסית ואילו נגנים חובבים יוכלו להסתפק בפעם אחת במספר שנים. אך יש לזכור שרוב הפסנתרים מנוגנים ע"י חובבים מתחילים שטרם פיתחו רמת שמיעה טובה, ולכן הקריטריון שקובע את תכיפות הכיוונים חייב להיות תקופתי ולא כזה שתלוי ברמת השמיעה של המנגן.

מההיבט התחזוקתי, אני ממליץ לכוון כל פסנתר פעיל בין פעם לפעמיים בשנה, מותנה בכמות ובצורת השימוש, ופסנתרים שאינם בשימוש פעם בשנה עד שנתיים לכל היותר. כאשר הפסנתר פעיל הכיוון מהווה הזדמנות לבדוק ולבחון את כל המערכות שבו, לבצע פעולות מונעות אם צריך, לטפל בתקלות שבתהליך התהוות שעדיין לא הבשילו להפרעות בתפקוד ועוד. אולם בפסנתרים שאינם בשימוש לאורך זמן הכיוון נועד קודם כל לשמור על המתח הנכון של המיתרים לבל ידרדר בפרט, ועל רמת תפקודו של הפסנתר בכלל, שכן לפסנתר שאינו בשימוש זמן רב צפויות סכנות מיוחדות כגון בעיות לחות ויובש, ובעיות שמקורן ביצורים זעירים שתוקפים פסנתרים (למשל עש) שביכולתם לגרום לנזקים הפיכים אומנם, אך כאלה שהפיכותם יקרה ביותר.

מעבר לכיוון ישנן פעולות שגרתיות נוספות שיש לבצע בפסנתר, אם כי מטרתן להעלות את רמת ביצועיו ולא תחזוקה גרידא. פעולות כמו שיוף פטישים, איזון מנגנון, ניקוי, וגם טיפול והשגחה חיצוניים, חיוניים ויש לעשותם מידי פעם כדי לעזור לפסנתרים למצות את תוחלת החיים שטמונה בהם.